מחלות בדשא

 

 

מהי מחלה?

מחלה הינה כול גורם הפוגע בגידול תקין של הצמח, ומוריד בערך הכלכלי והאסתטי של הגידול.

המחלה מתערבת בחלק מסוים של הצמח, והתוצאה פחות יבול וירידה באיכות.

המצב- תנאים המתפתחים כתוצאה להמשך אינטראקציה בין גורם סיבתי ומארח (צמח).

מחלה נגרמת הן מגורם חי ביוטי, או גורם אחר א-ביוטי (סביבתי) כדוגמת מזג אוויר, זיהום אוויר או מים, עודף או חוסר של מינרלים וכדומה.

 

אנו מבחינים בשני גורמי פגעים בדשא ביוטי וא-ביוטי

 

 

ביוטי                                            א-ביוטי                                             

 

פטריות                                     טמפרטורות קיצוניות

נמטודות                                   עודף חוסר מים

וירוסים                                     אור צל

פיטופלזמה                              עודפים וחסרים במינרלים

                                                  בעיות קרקע     

                                                  פעילות עודפת (בדשא)

 

 

התגובה של הדשא לפגיעה באי אלו הגורמים שהוזכרו היא נראית וגלויה לעין והיא נקראת סימפטום (תסמין).

 

 

מספר תכונות בסיסיות עוזרות לנו להבדיל בין הפגעים

 

בעיות ביוטיות

 

  • ראיות פיסקליות של אורגניזמים בסביבה הופעת פגע תפטיר נבג, וכו'.

  • כיסוי התפשטות מהירה של הפגע. כתמים חומים צהובים או עלים מתים.

  • אי הופעה של הבעיה על צמחים אחרים באזור בגן.

 

 בעיות א-ביוטיות.

 

  • ראיות פיסיקליות להמצאות גורם סביבתי, צריבות מדשן כימיקלים, יובש, הצללה וכו'.

  • נזק מקומי שאינו מתפשט, יובש ליד ממטרה שלא עבדה, צריבה מדשן במקום שהמדשנת עמדה.

  • פגיעה גם בצמחים אחרים בסביבה.

 

אבחון

 

  • זיהוי הפונדקאי- סוג זן הדשא.

  • זיהוי הסימפטום {סימן} של הפגיעה, כלורזה, ריקבון, כתמים בדשא ו/או בעלים.

  • בדיקת כל הצמח.

 

תחקיר

 

1. בחינת הדשא והסביבה

 

  1. השטח, שיפועים, ניקוזים, הצללה.

  2. מזג אוויר בזמן הופעת הבעיה.

  3. טיפולים שנעשו בדשא בזמן או לפני הופעת הבעיה

  4. מתי זוהתה

  5. האם הבעיה מופיעה בצמחים נוספים.

 

 

2. בחינת האברים הפגועים.

 

פגעים א-בוטים

 

  1. עודפים וחסרים של מים

  2. טמפרטורות קיצוניות

  3. הצללה

  4. נזקי כמקלים: קוטלי עשביה, חומרי הדברה שונים, בעיות דישון, ויישום הדשן.

  5. בעיות כיסוח,

  6. שחיקה.

  7. בעיות קרקע.

 

 

מחלות בדשא

 

לא אחת אנו מזהים תופעות בדשא שנגרמות ממחוללי מחלה פתוגנים. אחת הבעיות היא לזהות את הגורם על מנת שנוכל לטפל בו כראוי.

לצורך כך יש לעשות מספר פעולות והם:

 

הגדרת הסימפטום:  כתם במדשאה, הצהבה, כלורזה, כתמים בעלים, התייבשות עלים וכו.

בדיקה:

 

היכן ומתי הובחנה הבעיה לראשונה?

היכן היא התחילה?

 האם היא במגמת התפשטות?

בחינת התופעה:

 

איסוף דוגמה ייצוגית של הסימפטום.

בדיקה ויזואלית  בזכוכית מגדלת לזהות סמנים מיצגים תפטיר סקלורטיום וכו'.

למשוך לקרוע חלק מהצמח- שורש, עלים, קנה שורש על מנת לבדוק חוזק אברים.

שליחת דוגמאות למעבדה.

 

מפתח לזיהוי מחלות

 

כתמים ברורים של הצהבה עד החמה בדשא

כתמים במדשאה ועל העלים:

 

כתמים קטנים שקועים ועגולים בגודל 7-10 ס"מ, עלים בודדים מקבלים גוון לבן.   Dollar Spot

כתמים עגולים או אסמטרים בגדלים שונים של התייבשות. כתמים אפורים ו/או חומים בעלים. ריזוקטוניה סולני Brown Patch

כתמים עגולים או אסמטרים בגדלים שונים של התייבשות. ללא כתמים משמעותיים בעלים. ריזוקטוניה סולני  Large Patch.

         כתמים במדשאה ללא כתמים בעלים:

 

טבעות ברוחב 10-20 ס"מ ובקטרים עד מספר מטרים, הטבעת בצבע ירוק כהה, או של דשא מת. צמיחת פטריות אופיינית   Fairy Ring.

כתמי הכלרה {כלורוזה} חריגים לא סמטרים מעל 1/2 מטר. לראשונה נפגעים עלים נמוכים בוגרים, לאחר מכן כל העלים. הדשא נתלש בקלות יחסית. תפטיר שחור באברים התת-קרקעיים.  Take-all Root Rot

 

כתמים בעלים ללא כתמים בדשא

 

כתמים צהובים חומים על העלים, הכתמים נמרחים בקלות חילדון.

הופעת כתמי מים שעם הזמן מקבלים גוון שחור עם שוליים צהובים, הפגיעה גדלה עם הזמן פגעה גם בשלוחות בזנים חמים. ביפולריס, דרכסלרה, קרבולריה.

העלים מקבלים גוון אדמדם ארגמני עם הילה צהובה. לבסוף מצהיבים ומתים, יתכנו כתמים חומים על העלים. Anthracnose

 

ריזוקטוניה סולני  Brown Patch  : large patch

דשאים רגישים: large patch כל הזנים החמים  Brown Patch כל הזנים הקרים

 

 

 

סמפטומים: משתנים בסוגי הדשא השונים, בתקופות השנה, ובסוגי קרקע. אך באופן כללי מתבטאים בכתמים עגולים או בטלאים בגודל 10 ס"מ עד מספר מטרים, ובכתמי עלים בצורת טבעות עם שפה חומה באזור הנגוע. בולט בעיקר בשעות הבוקר.

בסוף התהליך העלים מתים וכל האזור הנגוע, לאחר תמותת האזור יכולים להופיע עלים חדשים משתילים או אברי צמח ששרדו. 

תנאי התפתחות: טמפרטורות לילה מעל 10 מעלות צלזיוס ויום מעל 24. תנאי לחות גבוהים או גשם מספר ימים רצוף. גובה כיסוח גבוה, קרקע רטובה ודחוסה {לא מנקזת}

 

טיפול:

 

  • רמות דישון נמוכות של חנקן, ובינוניות של אשלגן.

  • בזמן שהמחלה פעילה להימנע לחלוטין בשימוש בחנקן.

  • העלאת גובה הכיסוח.

  • הפחתת כמות הצל.

  • השקיה מוקדם בבוקר.

  • אוורור מסיבי של הקרקע.

  • שיפור הניקוז בשטח.

  • הפחתת כמות הטאץ

  • הדברה כימית

 

 

Dollar Spot    Sclerotinia homoeocarpa

דשאים רגישים: כל הזנים קרים, וחמים. {חמים בעיקר פספלום}

סימפטומים: כתמים שקועים עגולים בגודל מספר ס"מ צבע בין חום לקש, לבסוף מתמזגים ויוצרים כתם לא מעוצב. ניתן לראות סמנים רבים של פגיעה עם נוכחות תפטיר.

תנאי התפתחות: טמפרטורות בין 15-30 מעלות צלזיוס לחות רבה, הפרשי טמפרטורות יום לילה גבוהים.

דשאים עם רמת חנקן נמוכה וקרקע יבשה.

 

טיפול:

  • העלאת רמת החנקן בעיקר באביב ובקיץ.

  • כיסוח סדיר.

  • הפחתת כמות הטאץ.

  • העלאת מרווחי ההשקיה תוך מניעת התייבשות הקרקע  ויצירת עקות.

  • הדברה כימית 

 

Take-All Root Rot  Gaeumannomyces graminis

דשאים רגישים: כל הדשאים {חמים בעיקר סנט-אוגוסטין ברמודה}

סימפטומים: כתמים אובלים בגודל של עשרות סנטימטר עד מעל מטר של נבילת עלים שנראים חומים אן  ברונזה. השורשים וקני השורש מקבלים גוון חום כהה.

 

 

 

 

תנאי התפתחות: מתפתח בתנאי לחות, באזורים עם PH גבוהה, קרקעות קלות ודלות במינרלים.

 

טיפול:

  • דישון בדשנים חומציים

  • דישון בדשנים אשלגנים ובמיקרו אלמנטים.

  • שיפור ניקוז הקרקע.

  • הפחתת טאץ.

  • שימוש בכימיקלים.

 

פיטיום- ריקבון שורש

סימפטומים- כתמים קטנים נראים כספוגי מים עם תחושה שמנונית, מכוסים במסה רכה של חוטים לבנים. מופיע תמיד באזורים רטובים או מוצלים ששם קשה לדשא להתייבש במהלך היום, מתרחש בטמפרטורות גבוהות בין 20-30 מעלות צלזיוס.

זנים רגישים כל זני הדשא הקר, זנים חמים בעיקר ברמודה ופספלום. רגיש בעיקר רייגרס בשיזרוע.

 

 

טיפול:

  • הפחתת רטיבות הדשא.

  • לאפשר תנועת אוויר במקומות סגורים (גיזום באזורי צמחיה צפופים)

  • אוורור ודילול הדשא.

  • מתן דשן חנקן אשלגן מאוזנים, רצוי חנקן בשחרור מבוקר.

  • ריסוס בכימיקלים.

 

Fairy Rings

מחוללי מחלה רבים יכולים לגרום לכך.

דשאים רגישים: כל הדשאים    

סימפטומים: טבעת עגולה גדולה עם הופעה אופיינית של פטריות. הטבעת מופיעה בצבע ירוק עז או חומה, גודל העיגול תלוי בזן הדשא.

במקרים מסוימים יש בעיה של הידרופוביה {בעיה של חלחול מים באזור הכתמים היבשים.

תנאי התפתחות: מופיעה בקיץ בזנים קרים יכול גם להופיע באמצע החורף.

 

 

טיפול:

 

להימנע משימוש בחומרים אורגנים.

לבצע פעולות של דילול ואוורור.

השקיה עמוקה.

להגביר דישון על מנת לטשטש את הטבעות.

שימוש בחומרים משפרי חלחול  Wetting Angent.

שימוש בכימיקלים.

 

כתמי עלים קרבולריה, ביפולריס {הלמנטספוריום} דרכסלרה.

דשאים רגישים: כל הדשאים.

סימפטומים: כתמי עלים מארגמני עד שחור, במרכז. העלים הפגועים מצטמקים וקמלים ולבסוף נעלמים.

תנאי התפתחות: טמפרטורות בין 5-28 מעלות צלזיוס לאחר ימים רצופים של רטיבות ולחות גבוהה. רמות גבוהות של חנקן, ותדירות כיסוח גבוה.

 

 

 

טיפול:

 

  • להפחית פעילות עבודה בדשא.

  • להפחית את כמויות המים והחנקן באביב.

  • לאפשר חדירות אור לדשא.

  • לרווח השקיות.

  • להפחית את כמות הטאץ.

  • שימוש בפונגיצידים

  • שימוש בוסתי גדילה יפחיתו את הפגיעה.

 

Gray Leaf Spot    Pyricularia grisea

דשאים רגישים סנט-אוגסטין (בופלו)

 

 

 

סימפטומים:

מופיע ככתם חום על העלים והגבעולים, הגדל במהרה עד כ- ¾ ס"מ, לאחר מכן הופך לחום כחלחל ומאורך, בהתקדמות המחלה הפגיעה נעשת אפורה במרכז עם שוליים לא סימטריים בצבע חום וכן הצהבת עלים.

תנאי התפתחות:

 

טמפרטורה יום 30 לילה 18.

רמות חנקן גבוהות.

מתחיל מגורם וירלי

אדמה דחוסה.

 

טיפול

 

הימנעות מדישון גבוה במהלך הקיץ.

השקיה במרווחים גדולים.

הימנעות מרטיבות העלווה בשעות היום.

 

הפחתת כמות הטאץ.

הימנעות משימוש בקוטלי עשביה

הדברה כימית

 

חלדון Puccinia spp Uromyces spp

דשאים רגישים: זויסיה, ברמודה, קנטקי בלו, רייגרס, פסקיו.

 

 

סימפטומים: כתמים צהובים בעלים, הכתמים גדלים ומתרבים לבסוף פוגעים באפידרמיס. התפטיר {נבג} הינו בצבע חלודה. בסוף התהליך העלה מתייבש עד בסיסו.

בפגיעה קשה מאוד הזיהום מגיע גם לשלוחות והצמח מאדים ומת.

 

תנאים להתפתחות: המחלה מופיע באביב המוקדם עד אמצע הקיץ, מתפתח בלחות רבה ובאזורים מוצלים, טמפרטורות אופטימליות להתפתחות 19-29 מעלות צלזיוס.

 

טיפול:

 

  • הספקה מספיקה של חנקן.

  • פתיחת הדשא לאור ואוויר.

  • פינוי הכסחת.

  • הפחתת שעות הרטיבות ורווח השקיה.

  • ריסוס בחומרים כימים.

 

 

אנטרכנוס   Colletotichum.spp

דשאים רגישים: כל הזנים חמים וקרים, למרות שמדובר בסוגים שונים של Colletotichum.

 

 

 

 

סמפטומים: צורה לא מעוצבת של כתמים מצהוב לחום אדמדם כאשר במרכז כתם כהה. ישנה גם פגיעה בשלוחות ובשורשים, והשתיל מתנתק בקלות מהקרקע. על העלים המתים מתפתח תפטיר {עברי מין של הפטריה} שחור הנצפה בזכוכית מגדלת.

תנאי התפתחות:   טמפרטורה מעל 24 מעלות צלזיוס, לחות רבה, אדמה דחוסה, ורמות נמוכות של חנקן.

 

טיפול:

 

  • העלאת גובה הכיסוח.

  • הגברת הדישון בחנקן.

  • להפחית השקיה {עד רגע לפני קמילה}

  • להימנע מאוורור בתקופת פעילות המחלה.

  • להשתמש בקוטלי פטריות למניעה כאשר המחלה מופיעה בצורה כרונית.  

 

 

050-200-2627