השקיית מדשאות

שא הינו צרכן לא קטן של מים ולכן- להתקנת ותפעול המערכת, להבנת מרכיבי הקרקע והצמח, הכרת והבנת נושא ההשקיה, יכולת לחסוך מים רבים ובאותה עת לייצר דשא בריא ויפה.

3 מדדים עיקריים נבחנים בהשקיה- אחידות השקיה, כמות השקיה. ויעילות ההשקיה. הראשון מציין את אחידות הפיזור של המים על פני הדשא, והשני את כמות המים הנדרשת/ניתנת לדשא, והשלישי היחס בין כמות המים הניתנת לכמות שמגיע למערכת השורשים ואכן מנוצלת ע"י הצמח.

תכנון מערכת השקיה:

מערכת ההשקיה בנויה ממערכת אביזרי השקיה (ממטירים מתזים), מערכת הולכה וצנרת, ומראש מערכת המורכב מברזים ומערכת פיקוד שמחלקת את השטח ליחידות השקיה שונות ומפקדת על כמות מים ע"י זמן ההשקיה ו/או כמות המים ליחידת שטח.

על מנת לתכנן מערכת השקיה יעילה יש להבין מספר דברים בסיסיים.

1. הכרה טובה של אביזרי השקיה, ממטרות, ממתירים ומתזים- אופן פעולתם, השוני בניהם, טווחי לחצי וספיקות העבודה שלהם.

2. צנרת- קוטר הצנרת, ולחצי עבודה.

3. ברזים ואביזרים- קוטר הברזים, סוגי המסננים וספיקות המעבר שלהם, פורקי אוויר, מזחי"ם (מונע זרימה חוזרת) לשמירה של אי חזרת מים למערכת המים, שעוני לחץ, ומשאבות אם ונדרשות. לא תמיד כל האביזרים המזכרים נדרשים בכל אתר.

1. אביזרי השקיה:

1.1 ממטירים- כיום השימוש בממטרים לדשא הינם ממתירי גיר ולא פטיש כמו שהיה בעבר ושניתן למצוא הרבה בחקלאות.

1.1.1 הממטירים מתחלקים לסוגים שונים הנותנים מענה לטווחי השקיה שונים, כמו 4-6 מטר, 6-15, 14-21, 15-23, יש מעט שוני בין החברות אך החלוקה דומה פחות או יותר.

1.1.2 קביעת הטווח בתוך סוג הממטיר נקבע ע"י הפיות, כל ממטרה מסופקת עם מספר פיות בסביבות 8 כאשר כל פיה משקה לטווח אחר. 

1.1.3 קוטר החיבור כניסה להממטיר משתנה בין הממטרים, ככל שהטווחים גדולים יותר הדרישה היא למים רבים יותר ואז קוטר הכניסה עולה מ "1/2 עד "1.5 בטווחים הגדולים.

1.1.4 בדף הטכני של הממטירים השונים מצוינים כל הדרישות והנתונים, טווח ההשקיה בהתאם לממטיר ולפיה, הספיקה הנדרשת, לחץ העבודה הנדרש. מרחקי הצבות וכדומה.

1.1.5 את הפיה מחזיק בורג שימנע את בריחתה, לעיתים די רבות נוהגים הגננים להשתמש בבורג להגבלת טווח ההשקיה, דבר שפגוע רבות באחידות ההשקיה, ובהחלט לא זו הייתה כוונת היצרן.

 

 

 

1.2 מתזים:

1.2.1 קיימים בשוק שני סוגי מתזים המשקים כמניפה, ומתזים בזרמים נעים.

1.2.2 כמו במקרה של הממטירים גם למתזים יש טווחים שונים, למתז  זרמים נעים הטווחים 2.5-4.5, 4-6.5, 6.5-9 מטר, למתז המניפה 3, 4, 4.5, 5 מטר.

1.2.3 הטווחים ניתנים ע"י הפיות השונות, אשר בעזרת בורג ניתן להקטין או להגדיל מעט את הטווח.

1.2.4 מעבר לטווחים הפיות מגיעות בזוויות שונות 0-450, עד 900, עד 1800, 2400, 2700, ו 3600       

1.2.5 בדף הטכני נמצאים כל הנתונים הנדרשים, טווחים, ספיקות, שיעורי השקיה, ולחצי עבודה 

 

 

 

1.3 ממטרות:

1.3.1 הממטרות הינם אביזירם לטווחים ארוכים מאוד מעל 23 מטר, וחלקם מגעים לקוטר התזה של 50 מטר.

1.3.2 חלק ממטרות אלו עובדות בשיטת הפטיש.

1.3.3 אחידות ההשקיה באביזרים אלו מוגבלים, והם משמשים בעיקר לצינון של דשאים סינטטיים, או לגידול דשא במשתלות וכדומה. 

2. צנרת

2.1 צנרת המקובלת בארץ הינה של פוליאתילן, אך לעיתים משתמשים ב- PVC.

2.2 הצנרת הפולאתילן מגיע בקטרים של מ"מ, 25, 32, 40, 50, וכדומה. כאשר המידה הינה של הקוטר החיצוני. ה PVC באה בקטרים הנמדדים בצול עם אפשרות להברגה או הדבקה.

2.3 נתונים חשובים בצנרת, קוטר הפנימי של הצינור המשמעות היא כמות המים שניתן להעביר בו, בהתחשב באיבוד הלחץ לאורך הצינור. והלחץ המקסימאלי בתוך הצינור בלי שהוא יקרע או יתפוצץ.

2.4 בנוסף לצנרת ישנם אביזרי חיבור, אשר אמורים לחבר בין הצינורות, לשנות כוון זוויות, פיצול כמו חיבורי T וכדומה, האביזרים צריכים לעמוד בלחצי העבודה הנדרשים. 

 

3. ראש מערכת ברזים ואביזרי ראש מערכת:

3.1 ראש המערכת בנוי מאביזרים שונים- ברז ראשי, מערכת סינון, מז"ח, ברזי חלוקה, משחרר לחץ, ברז גן, ושעוני לחץ. במקרים מסוימים מערכת להגברת לחץ.

3.2 יש לקחת בחשבון את כמות המים והלחץ הנדרש לכל קו, דבר זה יקבע את קוטר הברז.

3.3 גודל המסנן יקבע לפי צריכת הברז הגבוה ביותר.

3.4 פורק אוויר יותקן בתחילת ראש המערכת, ותפקידו למנוע הלם אוויר, אם מסיבה כל שהיא נכנס לצנרת אוויר בעת פתיחת המים יכול להיווצר לחץ אוויר רגעי מאוד גבוה שעלול לפוצץ חלקים שונים כמו המסנן, ברזים וכדומה.

3.5 מומלץ להתקין שעוני לחץ לפני ואחרי המסנן כדי לדעת את לחץ העבודה הדינמי של המערכת, ומצב המסנן, במידה והמסנן סתום הלחץ לפני המסנן יהיה הרבה יותר גבוה מהלחץ אחרי המסנן.

3.6 ברז גן לאפשרות של השקיה עם צינור.

3.7 בקר השקיה המותאם למספר ההפעלות (הברזים) של המערכת. מגוון בקרי ההשקיה הקיימים בשוק רב, ושיטות הפעלתם שונות יש ללמוד על אופן הפעלתם ולבחור את המתאים ביותר. ישנם בשוק בקרים העובדים על תקשורת אל-חוטית ואז ניתן לפקד עליהם דרך מחשבים, או טלפונים סלולריים. במקרה ומרכיבים מערכת להגברת לחץ יש להתקין בקרים היודעים להפעיל את המשאבות במקביל לפתיחות המים.

 

 

 

תכנון מערכת ההשקיה:

בתכנון מערכת ההשקיה יש להתחשב בכמה נתונים:

1. המתז/ממתיר משקה במעגל ומנגד ההצבות בדר"כ הינם במבנה על בסיס מלבני.

2. הממטירים שמכוונים לחלקיות גזרה כמות ההשקיה שלהם יותר גבוה. לדוגמה ממטיר שמשקה 1800 משקה ב- 100% יותר ממטיר זהה שמשקה 3600. (הדבר נכון רק לממטירים ולא למתזים).

3. דשאים שגדלים בצל זקוקים לפחות מים מדשאים שגדלים בשמש.  

4. שטחים במבנים משתנים, בעלי קשתות, אליפטיים, זוויות אחרות מ- 900  וכדומה, סביר שחלק מהמים יגיעו אל מחוץ לדשא.

5. הממטיר מתז אינו משקה לאורך כל סילון ההמטרה שווה, לדוגמה כמות המים בקרבת הממטיר מתז אינו זהה לכמות המים המגעים 3,4,6 מטר ממנו.

 

 

 

לאור נתונים אלו יש לשאוף לכך:

1. שלכול ממטיר מתז יהיה מולו ממטיר מתז זהה.

2. לשאוף לכך שממטירי גזרה יהיו על קו הזנה שונה ממתירי סיבוב מלא.

3. שאזורי דשא הנמצאים בצל, יושקו ככל הניתן בנפרד מדשאים בשמש מלאה.

4. שטחים במבנים שונים יותאמו אביזרי ההשקיה המתאימים, רצוי באותן שיעורי השקיה. בכל מקרה לא להתקין ממטירים ומתזים על אותן הפעלות.

5. להגיע להצבות עם חפיפה מלאה, כלומר שכל ממטיר בעת ההשקיה יגיע (זרם המים) עד לממטירים מתזים נגדיים.

המלצות להרכבת המערכת:

צנרת ההשקיה תוטמן בקרקע לעומק של 30 ס"מ לפחות, קטרים גדולים מתחת לכך.

להימנע מהקשתה חזקה מידי של הצנרת.

הצנרת תהיה בסביבה חולית, ללא אבנים שעלולים לפצוע את הצינור לאורך זמן.

לא להרכיב את הממטירים על הצנרת המובילה, אלה עם שלוחה של 30-50 ס"מ. דבר זה יאפשר לטפל טוב יותר הממטיר/מתז כמו הרמתו, הנמכתו או החלפתו במידת הצורך.

לבצע בדיקות לחץ של הצנרת לפני כיסויה. 

בהתקנת אביזרי ההשקיה לקחת בחשבון את עובי מרבדי הדשא שיונחו בהמשך.

 

השקיית מדשאות 

כמות המים הנדרשת

בחקלאות בעולם ככלל ובחקלאות בישראל בפרט מזה שנים רבות מקובל לקבוע את תצרוכת המים של הצמחים (הפסד המים מפני הקרקע/מצע ודיות המים מהצמחים) ע"י מדידה עקיפה של התאדות המים מפני גיגית בעלת גודל ואופן הצבה סטנדרטי בשדה. גיגית זו מכונה גיגית מסוג A.

מכיוון שהתאדות מגיגית הינה התאדות מפני שטח מים חופשיים והיא שונה מזו הקיימת בצמחים, בהם ההתאדות חלקה אומנם מפני הקרקע וטיפות מים מפני הצמחים, אך מרכיב נכבד מסך ההתאדות הוא כמובן דרך הפיוניות. על כן היה צורך למצוא את הקשר בין ההתאדות מפני הגיגית לזו המתקבלת ע"י הצמחים, עבור סוגי צמחים שונים ממשפחות וזנים שונים, שלבי גידול שונים וכדומה.

וניסויים מחקרים רבים נערכו על מנת למצוא את הקשר בין תצרוכת המים של הצמחים לזו של ההתאיידות מגיגית. קשר זה נקרא מקדם גידול.

ע"י הכפלת מקדם הגידול בהתאיידות הנמדדת מגיגית נקבעת מנת המים הנדרשת להשקיית אותו הגידול. שיעור ההתאדות היומית נמדד בגיגית הינו במ"מ ירידת מפלס המים בגיגית וניתן לתרגמו למטר מעוקב לדונם (מ"ק/דונם).

יש להתחשב בגורמים רבים בבואנו להשתמש בנתוני אידוי מגיגית ובהם: יעילות המערכת ההשקיה (המטרה או טפטוף), איכות המים וכדומה. בתור עיקרון מנחה כללי שיטה זו אכן יעילה ובוודאי עשויה להועיל לנו רבות בתכנון כמות המים השנתית/עונתית עבור הגידולים השונים תוך עדכונים שוטפים של מדידות ההתאדות מהגיגית עצמה.

מקדם השקיה למדשאות משתנה ברמות האחזקה והציפיות מהמדשאה, וכל זאת על מנת לחסוך במים. דשא בשולי דרכים ובשולי הערים הדרישות מהמופע שלו, ו/או מהצורך בצימוח רב שונה מדשא בפרקים ובוודאי מדשא במתקני ספורט כמו מגרשי כדורגל.

ניתן לקיים דשא שולי גם במקדם 0.4 כלומר עם האידוי מגיגית הוא 6 מ"מ אזי ניתן להשקות 2.5 מ"מ ליום. לעומת זאת דשא ע"מ שיהיה ירוק וחיוני יש צורך במקדם של 0.6, ודשא שגדל ברמות אינטנסיביות של פעילות ודרישה למופע מרשים המינימום הנדרש 0.8.

כדי להגיע לאחידות במופע הדשא ולהימנע מכתמי יובש יש צורך שכל אזורי הדשא יקבלו את מינימום המים הנדרש לתוצאה זו, ולכן ככול שאחידות ההשקיה תהיה גבוה נוכל לחסוך במים ולהימנע מאזורים שיקבלו מים מעבר לנדרש אשר למעשה ירדו מתחת לעומק בית השורשים ויתבזבזו.

 

 

אחידות השקיה

לאחידות השקיה גבוה ניתן להגיע ע"י תכנון נכון של הצבת מערכת המתזים/ממתירים, תכנון נכון של לחצי עבודה ביחס לאביזרי ההשקיה, ובדיקה שאין גורמים המפרעיים לסילון המים כמו דשא גבוה, עציצים ציוד עד הדשא וכו' 

את אחידות ההשקיה ניתן לבדוק באופן הבא:

בדיקת אחידות השקיה.

1. מפזרים כוסות בשטח רצוי במרווחים שווים לדוגמה 5X5 מטר.

2. משקים למשך 5-10 ד'.

3. בודקים במסורה או מזרק כמה מים יש בכל כוס.

4. מומלץ שבין הכוס שיש הכי הרבה מים לכוס אם הכי פחות מים לא יהיה הבדל של מעבר ל 15-20%.

5. אם ההפרשים גדולים יותר כדאי לשנות את מיקומי הממטרות.

 

פרמטר נוסף שנכנס למשוואה של אחידות השקיה הינו שיעור השקיה- שיעור השקיה הינו ספיקת מים המשקה שטח נתון ביחידת זמן (מ"מ/שעה). נתון זה חשוב כדי להימנע מנגר, או אידוי  של מים עומדים, והוא מותנה בסוג ובכושר חידור המים לקרקע.

קרקע חולית 30-40 מ"מ שעה.

קרקע קלה 8-13 מ"מ שעה.

קרקע בינונית 7-9 מ"מ שעה.

קרקע כבדה 4-6 מ"מ שעה.

קרקע כבדיה ומהודקת 1-3 מ"מ שעה.

לנתונים אלו משמעות רבה יותר אם והשטח הינו בשיפוע מדרון.

 

מרווחי ההשקיה- 

הינו הזמן בין השקיה להשקיה. הגורם העיקרי המשפיע על נתון זה הינו סוג הקרקע. נהוג להבחין בין שלשה מרקמים של חלקיקים אשר בסופו מרכיבים את הקרקע:

חרסית- חלקיקים קטנים מאוד מתחת ל 0.002 מ"מ. אשר במבנה שלהם יוצרים חללים נימיים אשר בכושרם לאחוז מים לאורך זמן.

סילט-0.002-0.05 מ"מ יוצרים חללים בגודל בינוני ואחיזת מים בינונית.

וחול- 0.05-2 מ"מ מרקם בעל חללים גדולים עם כשר אחיזת מים נמוך.

קרקע כבדה- קרקע בה אחוז החרסית גבוה, היא בעלת אחיזת מים מינראליים גבוה, אך בעלת ניקוז מוגבל.

קרקע קלה- קרקע בה אחוז גרגרי החול גבוה, בעלת כשר אחיזת מים ומינראליים סבירה וניקוז סביר.

קרקע חולית- בה אחוז גרגרי החול מעל 85% היא מתאפיינת בניקוז גבוה, אך כשר אחיזת מים ומינראליים מוגבלת.

אין קשר בין המונחים קרקע קלה לכבדה לבין משקלם האמיתי. החלוקה המצוינת היא מאוד בסיסית בפועל היא הרבה יותר מגוונת.

למשוואה של מרווחי ההשקיה נכנסים פרמטרים נוספים מעבר למרקם הקרקע כמו- טמפרטורה, הצללה, סוג הגידול, עומק הקרקע וכדומה. ולכן לעיתים קרובות מרווחי ההשקיה נקבעים ע"י ניסוי ותהיה. 

לדוגמה- משקים בכמות מים ל- 5 ימים, אם ובמידה הדשא מראה לאחר 3 ימים קמילה, סביר להניח שאחיזת המים בעומק הרלוונטי טוב ל- 3-4 ימים. ונשקה לאחר 4 ימים, אם הדשא נראה טוב ביום החמישי, ננסה לרווח את ההשקיה ל-6 ימים עד למציאת נקודת האיזון.

 

יעילות השקיה

השאיפה היא שמרב המים שניתנים  בהשקיה יגיעו לבית השורשים. המושג המתאר את היחס בין כמות המים המושקים לכמות המים המגיעה לבית השורשים (לשכבת הקרקע שבה מתקיימים השורשים שמזינים את הצמח) נקרא יעילות השקיה.

כל מים שניגרים מפני השטח, שעפים ברוח, שמשקים מחוץ לשטח הגידול, שיורדים אל מתחת לבית השורשים, שנשארים בצנרת הינם מים מבוזבזים. ומשפעים בכך על יעילות ההשקיה.

תנאים להגיע ליעילות מרבית:

1. מנת המים ומרווחי ההשקיה יהיו בהתאם לסוג הגידול (הדשא) הקרקע ולעומק בית השורשים.

2. כמות המים שלא מגיעים לאדמה מוסעים ע"י רוח, מתאיידים בשמש וקרינה, יהיו מעטים כמה שניתן.

3. טיב רשת המים- נזילות מצינורות, מחברים, ברזים יהיו '0'.

4. שיעור ההשקיה יהיה בהתאם לחידור הקרקע.

5. אחידות ההשקיה תהיה כמה שיותר גבוה. לצורך כך יש להתחשב,

5.1 מרחקי הצבה מתאימים לאביזר ההשקיה.

5.2 לחצי העבודה נכונים, לחץ גבוה גורם לשבירת הטיפות ורגישות לרוח רבה יותר. לחץ נמוך הטיפות גדולות וכבדות הסילון לא מגיע למרחק הנדרש מההצבות.

5.3 כוון הממטירים מתזים לשטח ההרטבה המתוכנן להם.

5.4 שגורמים כמו דשא גבוה, ענפים, כיסאות שולחנות או כל גורם זר אחר לא יפריע לסילון ההשקיה.

 

 

 

 

חישוב כמות המים להשקית מדשאות

לאחר שנבחנו כל השיקולים לגבי המדשאה, מערכת ההשקיה תוכננה והותקנה כראוי, הדשא הונח בשטח, הגיעה הזמן לתכנן את ההשקיה (כל הנכתב בהמשך מדובר בדשא לאחר התבססותו ולא בתקופת השתילה)-

כפי שצוין הבסיס הינו אידוי מגיגית סוג A, נתונים אלו ניתן למצוא באתר השרות המטראולוגי תחת מטראולגיה חקלאית יש למצוא את האזור הקרוב ביותר לאזור ההשקיה.

 

דוגמאות:

דשא בפארק ציבורי באזור מישור החוף המרכזי המשמש לפעילות ציבורית. השקיה חודש מאי, מקדם השקיה 0.6. דשא באדמת חמרה עמוקה (עומק בית שורשים 0-60 ס"מ) השקיה כל 5 ימים. אחידות השקיה 80%, השקיה בשעות הבוקר המוקדמות ללא רוח, אידוי נמוך מאוד.

 

 

אידוי (חודש מאי)X מקדם השקיה/ אחידות השקיה (מותנה שזה אכן המצב) X מספר הימים:

             6.5 X 0.6 / 0.8 X 5 = 24.3 מ"מ =24.3 קו"ב/לדונם

 

גינה פרטים 80 מ2  דשא בחצי צל אזור המרכז, אדמת מילוי חמרה גננית עומק 50 ס"מ, השקית בוקר אחת ל 4 ימים, חודש יולי, מכיוון שהדשא נמצא בחצי ניתן להפחית את כמות המים ב- 15-20% לערך, דבר המתקזז עם התוספת עבור פחת של יעילות ההשקיה.

אידוי חודש יוליX מקדם השקיה דשאX גודל השטח מ2X מרווח השקיה ימים:

                 7.5 X 0.6 X 80 X 4 = 1440 ליטר/ 80 מ2/ ל- 4 ימים

 

רוב מכריע של מחשבי ההשקיה, בעיקר בגינון הביתי מתוכנת ע"י הפעלת זמן ולא כמות. וכמו שצוין עד כה החישובים הם של כמות מים ליחידת שטח, לכן יש להמיר את יחידות הזמן לכמות.

אחת הדרכים לעשות זאת לבדוק את כמות המים וספיקות אביזרי ההשקיה (מופיע בנתוני יצרן) ביחס ללחץ שיש בקו ההשקיה (גודל השטח) ודרך כך להגיע לזמן ההשקיה שיש צורך להשקות. 

 

דרך נוספת.

המרת זמן השקיה לכמות:

1. בדיקה שכל צרכני המים (מכונת כביסה, כיילים, מקלחות) סגורים.

2. מדידת השטח המושקה- אם יש לדוגמה שתי הפעלות (ברזים) שמשקים את הדשא, מודדים כל שטח מושקה בנפרד.

3. פותחים את המים ומודדים את כמות המים שיוצאת במשך 1 דקה.

4. כמות המים היוצאת חלקי גודל השטח נותן לנו ליטר/מ"ר/דקה.

5. אם לדוגמה אנו צריכים להשקות 4 ליטר/מ"ר/ליום פעם ב- 5 ימים כלומר 20 ליטר ל- מ2 , וגודל השטח שהקו משקה הוא 50 מ2  סה"כ 1000 ליטר, והנתון של ליטר/מ2/דקה קיבלנו מהמדידה, אז כל מה שנשאר לעשות הוא לחשב את זמן ההשקיה הנדרש.

6. הנתון בסעיף 4 הוא נכון תמיד, כך שהוא יכול לשמש אותנו להתאמת זמן ההשקיה לחודשים השונים, כלומר באפריל כאשר האידוי נמוך נשקה פתוח זמן מאשר ביולי.

 

סיכום

כדי לחסוך במים ובכסף, וליהנות מדשא איכותי : 

1. כבר בשלב התכנון צריך לתת דגש לנושא עומק ואיכות מצע בית גידול הדשא.

2. להקפיד בתכנון וביצוע מערכת ההשקיה.

3. לבדוק ולתחזק את מערכת ההשקיה לאורך שנים.

4. להבין את דרישות המים של הדשא, כמות בהתאם לעונת השנה, ומרווחי ההשקיה האופטימליים.

5. זמני ההשקיה הנכונים.

050-200-2627